שדונים הם פחדים ששוכנים בגופנו ,ומרפים את ידנו הם גם מגבילים את היכולת התפקודית שלנו.. בכל רגע ורגע עומדת בפנינו הבחירה :האם להישמע לשדונים להיתקע או להתיידד איתם ולחיות את החיים במלואם כפי שאנו מבקשים.
נטלי הגיעה לאימון אישי כי בקשה לקבל החלטה האם להמשיך לעבוד במקום שבו עובדת 15 שנים או לחפש מקום עבודה חדש. המנהל החדש שלה מצר את צעדיה ויכולותיה עובדה שגורמת לה להרגיש מתח ותסכול.
הקושי להחליט נבע מפחדים פנימיים "שדונים ופיות" קראנו להם.
"השדונים דומיננטיים ומשתלטים על מחשבותיי ומרפים את ידי.הם אומרים לי: "את לא יכולה את לא מסוגלת.. השינוי יהיה קשה, היום מוערכת ותצטרכי להוכיח את עצמך מחדש ולהתמודד עם הלא נודע".הם גם מזכירים לי את עובדת היותי רגישה ורוצים ולחסוך ממני את מפחי הנפש,והאכזבות שצפויים לי .
וכששאלתי מה יש לפיות לומר ענתה:
"הן אומרות ובקול חלש שיש בי את היכולות וכוח רצון להציב מטרה ולהשיגה, ומזכירות לי הישגים מהעבר, הן גם מעודדות אותי לקחת פיקוד על חיי ולחפש מקום עבודה חדש ולהתחיל לכתוב קורות חיים".ולשאלתי למה לפיות קול חלש, היא אמרה "את השדונים טיפחתי והם גדלו בהתאם ולפיות לא אפשרתי ביטוי והן כמעט נעלמו.."
כאן נטלי הבינה שהיא צריכה לעשות שינוי בהרגליה ועבודה עם עצמה
במהלך האימונים עם המודעת לנוכחות השדונים הצליחה אט אט להתנתק מהם וצפתה בהם מבחוץ ולפיות נתנה יותר ביטוי וציידה אותן באהבה, אומץ ואמונה עצמית. כך הצליחה להכניע כל שדון שיצא לקראתה עובדה שאפשרה לה להחליט להתפטר ולמצוא מקום עבודה חדש שהשיב לה את שמחת החיים.
תפריט
